המשפחה שלך כעסק

המרוץ אחר הקריירה לא מותיר לנו זמן ואנרגיה לנהל את הנכסים המשפחתיים שלנו, לשם כך פיתחתי ב"אפיקי הון" את המודל לניהול כלכלת העושר המשפחתי.

במרוץ אחר תלאות היום יום, לא נותר לנו זמן ואנרגיה לניהול הנכסים האישיים. תופעה זו מאפיינת את רוב הציבור. אנשים מבריקים ומובילים בתחומם, שמקדישים את כל זמנם וכישרונם לשיפור רווחיות החברה בעוד כמה אחוזים, אך אינם מקדישים אפילו תשומת לב מזערית לניהול נכסיהם האישיים.

הנזקים שנגרמים כתוצאה מהזנחת הטיפול בנכסים האישיים רבים ומגוונים להלן מספר דוגמאות :

לעיתים אנו מגלים כי במשך שנים שילמנו עשרות אלפי שקלים מיותרים לרשויות המס.

דמי הניהול המנופחים שאנו משלמים מבלי שים לב למנהלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו.

לעיתים אנו מגלים כי שילמנו סכומי כסף מיותרים עבור ביטוחים כפולים לאותה מטרה, ובעת האירוע נפוצה רק פעם אחת.

במהלך שנות העבודה אנו חיים בפזרנות ובתחושה ש "יש כסף" והנה בהגיענו לגיל פרישה (פנסיה), אנו מגלים כי הסכום שצברנו למטרה זו מספק בקושי רב את הצרכים הבסיסיים על מנת לשמור על רמת החיים הקיימת או אף פחות מזה. שלא לדבר על עזרה לילדים והנכדים.

המפתח והפתרון לשאלות אלו הינו תכנון מוקדם והסתכלות על הבית והמשפחה כעל עסק דינמי.

כמו בעסק, גם במשפחה צריך להגדיר אסטרטגיה, יעדים וצרכים, לקבוע טקטיקה להשגת היעדים, לבצע בקרה ולמצוא דרכים להתאים את ניהול המשאבים של המשפחה ליעדים שהגדירה. במלים אחרות, גם בניהול העושר המשפחתי יש להפעיל את אותם כללים קפדניים שמנחים אותנו בחיים המקצועיים.

למרבה הצער, מרוץ החיים המודרניים לא מאפשר לנו לבצע מעקב שוטף אחר העושר הפרטי שלנו. בארה"ב ובאירופה מצאו לכך פתרון: העברת האחריות למומחים לניהול העושר המשפחתי בדיוק כמו בעסק (רואה חשבון, חשב ) אשר מנהל, מעדכן ומבקר את את הנכסים.

מקצוע ניהול העושר המשפחתי בישראל נמצא בחיתוליו, ב "אפיקי הון" זיהיתי את הצורך ופיתחתי מודל שבו ריכזתי את כל הידע המקצועי והניסיון של כשני עשורים בתחומי כלכלה , מיסים, וביטוח.

כיצד זה מתבצע?

בפגישה ראשונה מתנהלת שיחה לאיסוף מידע כללי ומילוי שאלון פרטים ונכסים, עיון במסמכים, הגדרת יעדים פיננסים ומטרות של העמית לטווח קצר, בינוני וארוך .
בפגישה שנייה לאחר איסוף המידע, הצגה וניתוח ראשוני של הנתונים, המלצות ודיון .
בפגישה שלישית נציג בפניך את התכנית הכוללת.

מכאן ואילך מלווה ומסייע מנהל העושר המשפחתי לעמית להגדיר לעצמו את הצרכים והיעדים שלו לטווח הקצר, הבינוני והארוך. הוא שואל אותו שאלות כגון: מה אתה רוצה לעשות עם ההון שצברת ושאתה עתיד לצבור? מתי תזדקק לכסף ולאיזה סכומי? האם אתה מתכנן לחלק חלק מהכסף לילדיך ובאילו מועדים? מה ההוצאות הצפויות לך בגילאים מאוחרים יותר? 

בהתאם לכן מבצעים התאמה בין ההשקעות השונות לבין הצרכים וההעדפות שהגדיר הלקוח. בשלב זה מתגלים לא פעם פערים בין הצרכים וההעדפות של הלקוח לבין האופן שבו מושקעים הנכסים בפועל. כך, לדוגמה, מנהל העושר בודק שהחלוקה בין נכסי סיכון לנכסים סולידיים בכלל המוצרים שבהם מושקע הלקוח תואמת את העדפותיו כמשקיע ואת טווח ההשקעה שלו. בודקים גם כמה דמי ניהול הוא משלם על המוצרים והאם ניתן להפחית אותם.

בהמשך בוחנים גם שורה של נושאים נוספים, כגון הורשה (כיצד לבצע העברה בין דורית של נכסי המשפחה בלי לגרום להתפרקותה), תכנוני מס (האם ניתן להפחית תשלומים מיותרים בהווה או בעתיד, האם מגיעים החזרי מס), ביטוח (האם יש כפל ביטוחים, האם ניתן "להנזיל" סכום משמעותי שהלקוח הגדיר כחיסכון לטווח ארוך, על ידי רכישת כיסוי מתאים שיהווה תחליף לאותו חיסכון) ועוד.

במאמרים הבאים אסקור כמה נושאים בתחום העושר המשפחתי שמוזנחים לעתים קרובות, את הנזקים הכבדים שנגרמים למשפחה עקב כך וכיצד אפשר לשפר את המצב.

אשמח לסייע בשאלות פיננסיות ככל שאדרש.